עיר לאנשים

צוות: הלה ברודי וענבל הלצר

תחומי דעת - אזרחות גלובלית: מטרות פיתוח של האו"מ | זכויות אדם | הזכות לעיר | ערים מקיימות | ערים בריאות | ערים חכמות | עיצוב :  קשר בין מרחב (אדריכלות) לבין חברה ותרבות 

שאלה פוריה: מה הופך עיר מכוונת לאנשים? 

משך הפרויקט: מחצית א'

מיומנויות והרגלים: חקר | עיבוד מידע מורכב (זיהוי, מיון, השוואה, ניתוח, מציאת הקשרים) | התבוננות וניתוח מרחב | הבנת מורכבות והגדרה של בעיה בעולם | עבודה בצוותים משתנים | מודל ככלי חשיבה |  העברת מסר חזותי 

תוצר: פרזנטציה לבעלי עניין בעיר, שמציעה התערבות משמעותית בעיר על מנת להפוך אותה לעיר ״מכוונת לאנשים״, תוך הטמעת הידע שנצבר בפרויקט ושימוש בכלים אדריכליים שנלמדו לאורכו (מודל, הדמייה וטעינת טענה מושכלת). 

רציונל הפרויקט: 

הפרויקט הראשון במגמת עיצוב גלובלי - עוסק בעיר מקיימת-חכמה ובריאה.  

היות שהעיר היא דרך החיים העיקרית במאה ה-21 בחרנו להתמקד בצורך לשמר עירוניות השמה במרכז את האנשים שחיים בה.  במסגרת הפרויקט התלמידים נחשפים למושג עיר חכמה- מקיימת ובריאה, בוחנים פתרונות בערים בעולם ובוחרים להציע פתרון משמעותי לעיר חולון שיקדם את אותה לקראת היותה עיר טובה יותר לאנשים. או כפי ששאלנו בשאלה הפוריה - מה הופך עיר למכוונת לאנשים? כחלק מהלמידה נחשפו התלמידים לזכות לעיר ולזכויות האדם הכוללות בין היתר גם את הזכות לסביבה בת קיימה, ולמטרות הפיתוח של האו"ם כסטנדרט עולמי אליו מתכוונן העולם מתוך הכרה בצורך לשמור על כדור הארץ. 

 הלמידה משלבת בין חקר עיוני, על נעשה בעולם, בארץ ובחולון ובין חשיבה עיצובית-אדריכלית, כבסיס לשינוי עתידי שמוצע על ידינו. תהליך הלמידה נע בין היכרות עם הסביבה הקרובה (דרך בניית מודל מצב קיים, עריכת מיפויים שונים וסקרים), לבין חשיבה עיצובית שמאפשרת לדמיין את המרחב אחרת (יצירת הדמיות, שרטוטים ספקולטיביים ובניית מודלים שמתערבים במצב הקיים). היכולת לדמיין חלופות למרחב יחד עם עבודת חקר עמוקה המתמקדת בפתרונות קיימים בעולם ובוחנת את תפקיד המדינה והעיר באחריות שלהם כלפי האזרחים, מאפשרים לנו לתח אצל התלמידים.ות התבווננות וחשיבת עומק תוך שאיפה לייצר עולם טוב יותר, הדואג לעתיד בר קיימא. 

אנלוגיות (העיר כ-)

לפני התמקדות בפתרונות מעשיים לשיפור העיר חולון, עצרנו להתבוננות מנקודת מבט אחרת בסביבה המוכרת.

כל קבוצת תלמידים קיבלה אנלוגיה (מטאפורה) דרכה נדרשה לקרא מחדש את העיר חולון, לכל אנלוגיה נבחרו ערכים מובילים והתלמידים נדרשו למצוא מרחבים קיימים בעיר שמתנהלים לפי ערכים אלו ומדגימים את האנלוגיה בפועל בעיר. בהמשך דמיינו יום בחיי תושב בעיר האנלוגית, הכינו פרסומת לעיר וסיימו בהצעה תכנונית ברוח האנלוגיה. 

תרגיל זה, דרך הרחקה ונקודת מבט לא צפויה, מאפשר להצביע על היבטים בעיר שנוטים להיעלם מהעין, כמו גם לאפשר חופש יצירתי לקראת התמקדות אחרונה במציאת פתרונות מעשיים לעיר.