חיים בסמיכות
עיצוב אזרחי גלובלי | כיתה יא | הלה ברודי וענבל הלצר
תחומי דעת: החברה הערבית בישראל: היכרות | מושגים סוציולוגיים | זהות | תמורות וחיים משותפים.
שאלה פוריה: איך אפשר לחיות בסמיכות?
משך הפרויקט: מחנוכה עד סוף השנה
מיומנויות והרגלים: חקר | חקר חזותי | בין חשיבה קונקרטית לחשיבה סכמתית | חשיבה ביקורתית | נקיטת עמדה | סקרנות | התבוננות רפלקטיבית
תוצר: הצעה מנומקת לחיים בסמיכות והתבוננות רפלקטיבית.
רציונל הפרויקט
המונח חיים בסמיכות טומן בחובו התבוננות עומק על דרכי חיים זה לצד זה, בין אם ביחד או בנפרד, מתוך בחירה לחיבור או מתוך השלמה עם כורח המציאות. הבחירה במושג זה איפשר לנו ולהוביל לשיח עמוק, מתבוננן שאין בו הנחת יסוד ברורה של הדרך הנכונה לחיות יחד. המהלך כולו מתבסס על הגדרות מושגים סוציולוגיים וידע "קשיח" עליו מתבוננים דרך פריזמות מתחומים שונים של המציאות סביבנו: כגון ניתוח פרק בסדרה, ניתוח מקרי בוחן של מרחבים מעורבים בישראל, ובהתבוננות רפלקטיבית.
הלימודים במסלול המשותף של עיצוב ואזרחות מאפשרים לנו לגעת בנושאים רציניים שבליבת המורכבויות העולמיות והישראליות והתמודדות באמצעות עשיה עיצובית פרשנית, התבוננות עומק על תהליכי למידה ובחינה של השפעת הידע הנרכש על תפיסות עולמנו.
בית | ניתוח שישה מקרי בוחן מתולדות הבית בישראל
לצד היכרות עם מושגים סוציולוגיים בנושאי זהות וקבוצה והבנה מיהי החברה הערבית בישראל - מאפיינים ומדיניות ישראל, נחשפו התלמידים.ות לצורות החיים בישראל (יהודים וערבים) מאז המאה ה-18. החל מבית חד חללי כפרי ובית חצר (המאפיינים כפרים ערביים לפני הקמת המדינה), דרך שכונת חצר (טיפוס המגורים שאפיין את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים), בית ערבי עירוני, בית שלוש קשתות (בית חלל מרכזי, שמאפיין את המגורים העמידים הערבים בערים מודרניות) ועד השפעות עיצוביות של מסורות בנייה אלו בבתים עכשוויים.
זהות | ניתוח פרק מסדרה לפי הגדרות זהות
ניתוח דמויות מסדרות טלוויזיה (״עבודה ערבית״, ״התסריטאי״ ו״מונא״) מתוך סוגיות זהות מורכבת של ערבים אזרחי ישראל ועל בסיס המושגים הסוצילוגיים והאזרחיים שנלמדו. את הניתוח העבירו לפורמט של סיפורי פנים של עיתון "הארץ" במסגרתו ניתן להכיר כל דמות ואת המורכבות הזהותית שלה.
חיים בסמיכות | חקר וניתוח מקרי בוחן עשוויים של חיים בסמיכות בישראל
מהלך הלמידה המרכזי של הפרויקט מבוסס על היכרות עם סוגיות סוציולויגיות הנוגעות לזהות ככלל, ולזהות החברה הערבית בפרט. הידע האזרחי מעובד ע״י ניתוח של מקרי בוחן מרחביים עכשויים בישראל, בהם מתקיימות סמיכויות שונות של בין ערבים ויהודים ובישראל.
התלמידים נדרשו להבין לעומק את המורכבויות, הקונפליקטים, הפשרות ותפיסות העולם שעומדים מאחורי מקרי הבוחן. ובנוסף לייצר סכמה מרחבית (הפשטה) של מקרה הבוחן. לאחר סיום עבודת החקר בקבוצות, ולאחר למידת עמיתים, נדרשו התלמידים לדרג את מקרי הבוחן על ציר שבין הפרדה מוחלטת לשותפות.
תמורות בחברה הערבית - פוסטר מדעי.pdfתמורות בחברה הערבית | עבודת חקר ופוסטר מדעי (לחצו לצפייה)
תחומי דעת: תמורות בחברה העברית (חינוך, כלכלה, חברה, קרקעות, סוגית השירות האזרחי)
מיומנויות והרגלים: סיכום ועיבוד ידע סביב ציר מרכזי | כתיבת פוסטר מדעי | חשיבה ביקורתית | ריבוי נקודות מבט | נקיטת עמדה מושכלת | עבודת צוות
רציונל: פוסטר מדעי הוא כלי אקדמי לריכוז תוצאות מחקר, המאפשר הנגשת המחקר: השאלה, הרקע הממצאים והמסקנות בפוסטר אחד. יצירת פוסטר מדעי היא התנסות בכתיבת שאלת מחקר המנסה לברר תהליכי עומק בחברה הישראלית בשינויים וביחס החברה למיעוט הערבי החי בה.
מהלך למידה:
בחירת נושא מבין 5 נושאים רלוונטיים לתמורות בחברה הערבית
קריאת חומר רקע ובחירת מיקוד
כתיבת שאלת חקר
כתיבת ראשי פרקים
מציאת מידע הכולל גרפים רלוונטיים ועדכניים
עיצוב פוסטר מדעי
הצעות לחיים בסמיכות | בנייה של מרחב דמיוני אידאולוגי שמציע פרשנות אישית לחיים בסמיכות
עבודה אישית ובקבוצות, הצעת סט מרחבים שמייצגים סוגי סמיכויות וקונפליקטים שונים בחברה הישראלית. עבודה שנעה בין אינטואיטי למודע (השוואה בין העשייה החופשית לבין מקרי הבוחן והנושאים שנדונו לאורך הפרויקט).
חיפוש עצמי | מהלך רפלקטיבי מלווה שנתי (נעשה 4 פעמים)
כל שלב בחיפוש העצמי כולל קולאז׳ וטקסט אישי שמשלב בין רפלקציה לידע.