תרבות מקומית
מגמת עיצוב גלובלי, כיתה יא׳
רציונל הפרויקט - בפרויקט ביקשנו להתחקות אחר סיפורה של התרבות והזהות המקומית לאורך השנים תוך התייחסות ליכולת הפיעפוע הבינתרבותי במרחב הישראלי. הפרויקט איפשר קיומו של חקר והתנסות במלאכות מסורתיות, הבנה של הקשר בין המלאכה למקום ובין המלאכה ומאפייני הזהות והתרבות של תושבי המקום לאורך השנים. בדקנו אילו תמורות התרחשו (טכנולוגיות ושינויים באורחות החיים) וניסחנו כיצד אלו השפיעו על המלאכות ועל הזהות המקומית.
תחומי דעת (ידע): החברה הערבית בישראל: היכרות | מושגים סוציולוגיים | זהות | תרבות ומורשת | תמורות וחיים משותפים.
שאלה פוריה: איפה נמצאת הזהות?
משך הפרויקט: מחנוכה עד סוף השנה
מיומנויות והרגלים: חקר | חקר חזותי | הסקת מסקנות והצגת תובנות | חשיבה ביקורתית | נקיטת עמדה | סקרנות | התבוננות רפלקטיבית | התנסות במלאכות מסורתיות
צוות: חמוטל אלעד, הלה ברודי
01 חקר חיטה
בפרק הראשון של הפרויקט התחקנו אחר סיפורה של החיטה שמגוללת גם את סיפורה של התרבות המקומית. החיטה היא מבשרת המהפכה החקלאית שתחילתה באזור הסהר הפורה שהוא גם מקום מושבנו כיום. כאשר התיישבו לראשונה בני האדם הם עיצבו כלים לטחינה ואפייה של גרעיני החיטה אשר השתכללו עם השנים מצד אחד ושמרו על עקרונותיהם במובנים רבים מצד שני. לצד הכלים פיתחו המקומיים תרבות שלמה סביב החיטה, הם קלעו קמעות למזל וקערות לאוכל ולנדוניה ואף קצצו את הקש כדי ליצור תבן ששימש לבניית בתים, ממגורות וטאבון לאפייה. המהפכה הירוקה שמטרתה היתה למנוע רעב עולמי בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה באמצעות מעבר מזריעה וקציר ידני לשימוש בקומביין ושימוש בהנדסה גנטית ששינתה את מאפייני החיטה הביאה לתמורות חדות בחיי המקומיים ובתרבותם.
התלמידים והתלמידות חקרו אודות שינויים אלו ובדקו אלו חלקים בתרבות השתמרו ואלו נמוגו.
02 ייצוגים מזרחיים בתרבות
בחלק זה של הפרויקט התייחסנו לשאלת הפרויקט "היכן נמצאת התרבות שלנו"? בהקשר של מזרח ומערב. תחילה התבוננו בייצוגים שונים מהעולם ובדקנו אלו ייצוגים נראים לנו מזרחיים ואלו מערביים ומדוע. בחלק השני התלמידים והתלמידות התבוננו בקטע מהסרט "אלאדין" של דיסני ובחרו פריטים שמתאימים לכל למרחב אמיתי בעיניהם, מרחב שהיו רוצים לאמץ ומרחב שמתחזה לאמיתי. לבסוף עיצבו קולאז' של הרחוב שבו הם מתגוררים עם ייצוגים מזרחיים וכתבו איזו תמונת עתיד הם רואים בקולאז' שיצרו.
03 מלאכה מסורתית
הרקמה והאריגה הן מלאכות מסורתיות ולשתיהן קשר הדוק בעיצוב התרבות האנושית. בחלק זה של הפרויקט בחנו התלמידים והתלמידות כיצד התעצבו והשתנו מלאכות אלו בעבר בשתי תרבויות שונות בישראל כשבמרכזן העשייה והתרבות הנשית של כל קהילה.
הראשונה היא התרבות הבדואית, הבדואים נהגו לנדוד על גבי גמלים ולהתפרנס מרעיית צאן. כאשר הגיעו למקום מגורים חדש הקימו אוהל והניחו שטיחים וכריות על אדמת החול המדברית. את האוהלים ארגו בנול קרקע ידני שנבנה בארעיות מחומרים מזדמנים באמצעות צמר גמלים וכבשים אותו צבעו באמצעות חומרים טבעיים ומקומיים.
השניה היא התרבות של הפלסטינים שהתגוררו בכפרים ובערים. התלמידים והתלמידות בחנו את השמלות אותן נהגו הנשים ללבוש ולרקום. כל שמלה היתה מעין תעודת זהות לאישה שלבשה אותה, באמצעות הצבע אפשר היה לגלות האם היא רווקה, נשואה או אלמנה. באמצעות הסמלים שרקמה ניתן לגלות באיזו מלאכה היא ובני ביתה עוסקים ומה פרנסתם וגם באלו כוחות היא מאמינה ואלו צמחים וטבע הקיפו אותה.
לאחר החקר יצרו התלמידים והתלמידות רקמות חדשות באמצעות "ערבוב" של הסמלים הקיימים וכך נוצרו זהויות חדשות ועיצבו באנרים שהשראת האריגה הבדואית. לבסוף עיצבו פוסטרים המשלבים בין התרבויות ומציגים תובנות על הקשר בין מלאכה ותרבות באמצעות מושגים אזרחיים שלמדו.
04 תגובה עכשווית
בפרק האחרון של הפרויקט בדקו התלמידים והתלמידות מה עלה בגורלן של המלאכות המסורתיות באמצעות ניתוח של מקרי בוחן עכשוויים שנוגעים באריגה וברקמה. לאחר שניתחו את הכתבות בחרו ערכים שמייצגים את שימור המסורת ועיצבו עבורם אייקונים. את האייקונים תרגמו לאריגה ולרקמה באמצעות תבנית האילוסטרייטור, כפי שעשו בפרק הקודם ועיצבו עמוד במילון שמתייחס לערך שבחרו. כל ערך כלל הגדרה מילונית, דוגמא מהעבר ודוגמא עכשווית לקיומו במקום.