רציונל הפרויקט
ציורי הקיר בישראל כפי שבאים לידי ביטוי במרחב הציבורי מבטאים את האתוס הציוני ישראלי כפי שהשתקף בתפיסות של הדורות הראשונים במדינה. ערכים של משפחה, בניין הארץ, ציונות והתיישבות משתקפים מציורי הקיר, ומייצרים עבורנו עולם תוכן נשאף.
חלקו הראשון של הפרויקט התמקד בניתוח והבנה של ציורי קיר כחלק מבניית לאומיות ישראלית, במקביל ללימוד של איור ממוחשב. חלק זה הסתיים בפעילות שהעבירו תלמידי המגמה לכלל תלמידי בית הספר, בה הזמינו את שאר התלמידים להצטרף אלינו ליצירה וחשיבה.
בחלקו השני של הפרויקט נדרשו התלמידים לייצר ציור קיר בעצמם, שמגיב למורשת המודרניסטית הישראלית, למרחב המקומי-עכשווי של חולון, וזה לזה. התלמידים עבדו לבד וביחד, לגבש ציור קיר שלם, שמשלב גם עבודות רישום של תלמידי כיתה י׳ במגמה - אותו ביצענו כולם ביחד על קיר באורך של 40 מטרים בשדרות ירושלים בחולון.
תחומי דעת: ציורי קיר במרחב הציבורי בישראל כחלק מהמפעל הציוני.
שאלה פוריה: מה התפקיד של עיצוב ביצירת תחושת לאומיות? ( איך נוצר סגנון לאומי)
משך הפרויקט: מחצית ב׳
מיומנויות והרגלים:
קריאה והבעה חזותית |הבנת קשר בין עיצוב ובין דפוסים תרבותיים-היסטוריים | חשיבה ביקורתית | עבודה בטיוטות | תכנון עבודה מול ביצוע
תוצר: ציור קיר במרחב הציבורי המקומי
מעורבות ושיתופי פעולה:
תלמידי המגמה העבירו שיעורים ביום העצמאות לכלל תלמידי בית הספר.
כמו כן, ציור הקיר תוכנן ובוצע בשיתוף תלמידי המגמה בכיתה י׳.
צוות: אוסקר אבוש, ענבל הלצר, רעות אסימיני ודני רוזנברג
מהלך הפרויקט
העברת שיעורי דיון ויצירה ביום העצמאות לכלל תלמידי בית הספר
שיחה ויצירה על בסיס דמות הישראלי כפי שהמדינה הצעירה שאפה לראות אותו, וכפי שאנו רואים אותו היום (בין שאיפות למציאות הנוכחית).
פיתוח קונספט ועיצוב ציור קיר למרחב הציבורי בחולון
הציורים פותחו ביחידים ובזוגות ונדרשו להגיב למספר מרכיבים: למורשת הסגנון הישראלי, למציאות הישראלית העשווית, לדמויות שיצרו תלמידי כיתה י׳ וזה לזה.
השתתפות כיתה י׳ בציור קיר
במסגרת שיעורי אמנות, כחלק מלימוד יסודות ברישום, ציור ותולדות האמנות תלמידי כיתה י׳ ציירו את עצמם כדמויות מתוך הציור ״אסכולת אתונה״ - הדמויות היוו בסיס לפיתוח הציור בהמשך. (פרסקו, וותיקון, 1509–1510, רפאל).
