בין חירות לשליטה
עד כמה אפשר לפעול המרחב?
משך הפרויקט: מחצית א
צוות אזרחות: הלה ברודי ודיקלה רוטברט
שיתוף פעולה בין מגמת עיצוב ואזרחות לבגרות בכיתה יא'
צוות עיצוב: ענבל הלצר ואוסקר אבוש
לימודי אזרחות:
ידע: הרעיון הדמוקרטי | זכויות אדם | עקרונות הדמוקרטיה
מיומנויות: דיאלוגיות | הכלת האחר| טענת טיעון | ריבוי נקודות מבט | חשיבה ביקורתית | ניתוח ארועי אקטואליה
לימודי עיצוב:
ידע: תולדות האדריכלות הישראלית | סביבה בנויה כבבואה להוויה חברתית אנושית ופוליטית
מיומנויות: קריאה חזותית | הבנת הקשר בין עיצוב ובין היסטוריה והבנת דפוסים תרבותיים
צילום: יסודות הצילום | צילום מתוך נקודת מבט
חיבור באמצעות קריאה ופרשנות של המציאות - יישום הידע התיאורטי דרך ניתוח מקרים, מתוך נקודת מבט אנושית.
הפרויקט עסק בסוגיה של חירות מול שליטה ובמסגרתו בחנו התלמידים את הקשר שבין זכויות אדם ועקרונות הדמוקרטיה לבין מפגשים עם מרחבים עירוניים ואנושיים, ואת היכולת של האדם לפעול במרחבים אלו. במהלך הלמידה, התלמידים למדו לקרוא, לייצר ולפתח מרחבים ובחנו את התפקיד שלהם כאזרחים במרחב. התוצר הסופי של הוא סימולציות (משחק תפקידים) המתייחסות לסוגיות חברתיות ואזרחיות העולות מן המפגשים בין האדם למרחב. משחקי התפקידים האזרחיים נתמכו במודל המהווה פרשנות של המרחב האזרחי בו הם התרחשו כפי שעוצבו על ידי תלמידי המגמה.
הפרויקט מהווה פלטפורמה לבחינת מקומו של האדם בעולם, דרך התבוננות ביקורתית על המציאות ועל מה שהיא מזמנת לנו: סביבות המגורים היום-יומיות של התלמידים | הרכבה מחדש של חלופות חיים | אירועים אקטואליים מהמרחב הישראלי.
משחקי תפקידים במרחב: הידע האזרחי שנרכש בא לידי ביטוי בבניית משחקי תפקידים שאפשרו לתלמידים להתבונן על המציאות ממספר נקודות מבט, לחקור ארוע אקטואלי, לבנות סיפור רקע ותפיסה אידרולוגית ולטעון טענה מבוססת ידע , וכתוצאה מכך גם להתבונן על הסולם הערכי שלהם.
לאורך הפרויקט תלמידי מגמת עיצוב בנו מרחב פיזי המתחיל כשממה, שעליה הוקמה מדינה. החל מהתיישבויות אוטופיות חקלאיות, דרך רגעים מתולדות האדריכלות בישראל המממשים מורכבות רעיונית והתנגשויות אידאולוגיות.
בנוסף, התקיים יום למידה חוויתי שבמהלכו כל תלמידי השכבה למדו על סוגי מרחבים עירוניים מתוך חקר העיר חולון והתמודדות עם זכויות אדם, בין הזכות לשיוויון לזכות לקניין, וביטויין ביכולתו של האדם לפעול במרחב.
למידה מבוססת חקר, הבוחנת אירועים אקטואליים בהם שזורות סוגיות הנוגעות לזכויות אדם ולעקרונות הדמוקרטיה, בשילוב של יציאה לסיורים לימודיים.
הסיורים אפשרו שהייה במרחב וקריאה שלו תוך בחינת ההזדמנויות לפעולה שיש לאזרח אל מול היררכיה מבנית שיכולה להגביל לעודד או לאתגר הזדמנויות אלו.
אירוע סיום - סימולציות אזרחיות במרחב
בארוע הסיום, על גבי המרחב שנבנה במגמת עיצוב נערכו סימולציות ניתוח של אירועים אזרחיים הנוגעים לסוגיות קיימות ותוך בחינה מתמדת של היחס לזכויות האדם ולעקרונות דמוקרטיים המתקיימים או שאינם מתקיימים בסוגיות אלו. התלמידים התחלקו לקבוצות של שלוש, בחרו סוגיה אזרחית, יצרו דמויות רלוונטיות, בנו את סיפור הרקע של כל דמות, את התפיסה האידיאולוגית שלה ואת הטענות האזרחיות אותן טענו. כל זאת מתוך התייחסות למרחב בנוי אותו יצרו תלמידי המגמה.
במהלך אירוע הסיום, התלמידים הציגו את הדמויות שלהן. שלב ראשון היה צילום של נקודת המבט של הדמות מתוך מודל המרחב. שלב שני היה הצגת הדמות מתוך הצילום, וניהול סימולציית דיון מבוסס ידע אזרחי מול מעריכים חיצוניים.
בנייה - פרשנות אישית בחומר וטקסט, על בסיס עבודות חקר בתולדות האדריכלות הישראלית
מגמה בלבד
יום בנייה שכבתי - בין הזכות לקניין לזכות לשיוויון
קריאה פרשנית-אזרחית ובנייה מחדש של מרחבים מייצגים מתולדות האדריכלות בחולון (ומרחב אחד מחוץ לחולון)
יום שיא שכבתי שעסק במרחב שבין אידיאולוגיה למרחב - לימוד חוויתי של סוגי מרחבים עירוניים מתוך חקר העיר חולון, ודרך בחינת זכויות האדם והביטוי שלהן במרחב.
התלמידים עברו בין חמש תחנות בהן למדנו אזרחות מתוך המרחב הישראלי - תוך דיון על מי ומה משפיע על החופש של האדם? וארבע תחנות של בניית המרחב העירוני. כל תלמיד עבר שלוש תחנות לבחירתו (שתים של ידע והאחת של בניה) - ובסופן קיבלנו שכונה לדוגמא - החל מפרויקט השיכון הלאומי (שיוויון) ועד וילות פאר (קניין).
השכבה כולה זכתה להתנסות בסגנון החשיבה והעשייה שבדרך כלל נעשית במגמה בלבד.