רציונל הפרויקט
המונח חיים בסמיכות טומן בחובו התבוננות עומק על דרכי חיים זה לצד זה, בין אם ביחד או בנפרד, מתוך בחירה לחיבור או מתוך השלמה עם כורח המציאות. הבחירה במושג זה איפשר לנו ולהוביל לשיח עמוק, מתבוננן שאין בו הנחת יסוד ברורה של הדרך הנכונה לחיות יחד.
המהלך כולו מתבסס על הגדרות מושגים סוציולוגיים וידע "קשיח" עליו מתבוננים דרך פריזמות מתחומים שונים של המציאות סביבנו: כגון ניתוח פרק בסדרה, ניתוח מקרי בוחן של מרחבים מעורבים בישראל, מפגשים עם נוער ערבי ובהתבוננות רפלקטיבית.
הלימודים במסלול המשותף של עיצוב ואזרחות מאפשרים לנו לגעת בנושאים רציניים שבליבת המורכבויות העולמיות והישראליות והתמודדות באמצעות עשיה עיצובית פרשנית, התבוננות עומק על תהליכי למידה ובחינה של השפעת הידע הנרכש על תפיסות עולמנו.
תחומי דעת (ידע): החברה הערבית בישראל
היכרות | מושגים סוציולוגיים | זהות | תמורות וחיים משותפים.
שאלה פוריה: איך אפשר לחיות בסמיכות?
מיומנויות והרגלים: חקר | חקר חזותי | בין חשיבה קונקרטית לחשיבה סכמתית | חשיבה ביקורתית | נקיטת עמדה | סקרנות | התבוננות רפלקטיבית
תוצר: הצעה מנומקת לחיים בסמיכות והתבוננות רפלקטיבית
משך הפרויקט: מחנוכה עד סוף השנה
חלק א | בית ניתוח שישה טיפוסי בתים מתולדות האדריכלות בישראל
לצד היכרות עם מושגים סוציולוגיים בנושאי זהות וקבוצה והבנה מיהי החברה הערבית בישראל - מאפיינים ומדיניות ישראל, נחשפו התלמידים.ות לצורות החיים בישראל (יהודים וערבים) מאז המאה ה-18.
חלק ב | חיים בסמיכות
מהלך הלמידה המרכזי של הפרויקט כולו כלל היכרות עם סוגיות סוציולויגיות הנוגעות לזהות ככלל ולזהות החברה הערבית בפרט. עיבוד המידע התבצע על ידי ניתוח עומק של פרקים מתוך הסדרות "עבודה ערבית", "התסריטאי" ו"מונא" ששודרו במהלך השנים האחרונות. (לצפיה בהנחיות ובמחוון)
במקביל התלמידים.ות ניתחו מקרי בוחן עכשויים בישראל שעסקו בהזדמנויות שונות לחיים בסמיכות בישראל: עבודות חקר + יצירת סכמה מרחבית (לחצו על התמונה לצפייה בעבודה)
חלק ג | הצעות לחיים בסמיכות
ביחד אבל לא שמים חשבון
הגדרה עקרונית של הסמיכות
האזור עירוני מנצל את המושב.
אזור עירוני הנמצא ליד מושב וביום אחד סללו כביש ראשי ממש מעל המושב על גשר והאזור העירוני מתרחב על חשבון המושב ומתרחב על חשבונו.
מהות הקונפליקט
הדבר הייחודי שלנו בקונפליקט הוא שבסופו של דבר כל העיר המפותחת הוא על גשר ושיש בו גם כביש ראשי וכל המושב נמצא ממש מתחת לגשר באופן די מוזנח בגלל הגשר הזה שהוקם להם שם בגלל העיר.
איך בכל זאת חיים ביחד
אנשי המושב מנסים להיות ביחסים טובים עם אנשי העיר אך אנשי העיר מתייחסים בזלזול ואי התחשבות כלפיהם.
פגישה מקרית
הגדרה עקרונית של הסמיכות
החרדים והחיילים מאמינים שהם שומרים על המדינה כל אחד בדרך שלו, החרדים מתפללים כל היום בישיבה והחיילים משרתים בבסיסים בחרבי הארץ.
מהות הקונפליקט
דרך חיים אחת מבטלת את השנייה, אין אפשרות לשלב את הדרכים וכל בחירה נוגדת את השנייה.
לכן הדיירים גרים בבתים נפרדים ומרחבים ציבוריים נפרדים.
איך בכל זאת חיים ביחד
הם חיים את החיים שלהם בנפרד לגמרי ולאחר בילוי בבר / תפילה בבית כנסת הם נפגשים במקרה בחניון בין הבניינים.
חוסר שוויון דתי
הגדרה עקרונית של הסמיכות
בניין שבו נמצאת כל העיר, מתגוררות בו 2 קבוצות בעלות זהות דתית שונה והדיירים חיים בחוסר שוויון.
מהות הקונפליקט
מהות הקונפליקט שלנו היא בין שתי קבוצות מאוד מנוגדות יהודים דתיים לאומיים עשירים ונוצרים סודנים פליטים עניים, יש להם שני בתי תפילה, קומת מסחר שבה חלק מהדברים מפלים כי עולים הרבה כסף, יש גם מכולת מופרדת עם מחיצה בתוכה בחלק יש דברים כשרים ובחלק לא.
איך בכל זאת חיים ביחד
הם חיים יחד לא מרצון מכיוון שהסודנים הם פליטים ואין להם לאן ללכת, הם חיים באותו בניין שמחולק חוץ מקומת המסחר ומעלה ומטה יש שתי מעליות נפרדות.
שיתוף חקלאי מלא
הגדרה עקרונית של הסמיכות
המושבניקים והעירוניים עובדים יחד ומטפחים את השטח החקלאי ומשמרים אותו למען שיווק ואספקה לכולם, כל קבוצה חיה בקבוצות בתים שונות ובתחומי אזורים שונים, בנוסף עם רצונות שונים.
מהות הקונפליקט
מהות הקונפליקט נובעת מחילוקי דעות בין המושבניקים לעירוניים. מטרתם של המושבניקים הוא לגדל ולשמר את השטח ולטפח אותו למטרת תוצאות השטח בצורה אינטנסיבית ואוטורקית שתספק פיתוח מספיק למושב כולו. לעומת העירוניים שמעוניינים בעבודת השטח עם חשיבות גדולה לקרקע ורצון להרחיב אותה וליצור גלובליזציה.
איך בכל זאת חיים ביחד
כל אחד מהם תלוי באחר ובשטח החקלאי אותו הם מטפחים. למרות הרצונות המנוגדים שלהם הם מייצרים לעצמם מתחם של שיתוף פעולה.
חברים במוסך | דו קיום עם שמירה על הזהות
הגדרה עקרונית של הסמיכות
גרים בשכונות צמודות. ההפרדה בין השכונות היא רחוב מוסכים שמשרת את שתי הקבוצוץ.
מהות הקונפליקט
הצד "החלש" הוא דרום ת"א - פליטים, עניים שאיכות החיים שלהם נמוכה מאוד. והצד "החזק" הוא צפון ת"א עשירים ומתנשאים.
אין בניהם קשר, יש ריחוק ואף חשש אחד מהשני.
איך בכל זאת חיים ביחד
המקום שמחבר בין שתי הקבוצות הוא רחוב המוסכים, שתי הקבוצות נמצאות ביחד מקבלות שירות מקבוצה אחרת (ערבים) וההתנהלות ברחוב היא התנהלות שיוויונית לשתי הקבוצות אבל ביניהן אין קשר.
קרוב רחוק
הגדרה עקרונית של הסמיכות
שילוב אוכלוסיה של עולם מיושן המשתלבת עם החברה המודרנית המתקדמת.
מהות הקונפליקט
הבניין בנוי על שטח שבעבר היה שטח חקלאי, עליו נבנה הבניין ובתוכו נבנו מחדש 4 יחידות לשימור הבתים הכפריים שהיו בעבר על הקרקע.
שילוב בתיהם של הכפריים והעיסוק בתוצרת החקלאית מחוץ לבית הגורמת רעש עצום ומתמשך משעות הבוקר מוקדמות המפריע לדיירי "הדור הצעיר" בקומות הנמוכות יותר ואילו לדור המבוגר (הכפריים) הרתיע הרעיון שהשטח שהיה להם בעבר יהפוך לשטח מסחרי ושאורח החיים שלהם יהפוך למסחרי.
איך בכל זאת חיים ביחד
הדור הצעיר מבין שבסופו של יום התוצרת שגדלה מבתי הכפריים, נמכרת לתושבי חוץ ובכך הם מכניסים כסף לחשבון המשותף, ואילו הדור המבוגר התפקח והבין שלאחר בניית המגדל, השטח חייב להפוך לשטח מסחרי על מנת להתקיים ולהכניס כסף לכלכלה המשותפת.
השטח שלי!
הגדרה עקרונית של הסמיכות
שכנים שרבים על שטח.
מהות הקונפליקט
מהות הקונפליקט הוא על השטחים בעיר. העניים שגרו בעיר שנים רבות מרגישים חיבור ואהבה לקרקע שלהם, לעומת זאת העשירים שבאו רוצים לקנות עוד ועוד שטחים ובכך נוצר סכסוך על הקרקע. למרות זאת בית הספר הוא חדש ללא הבדלי מעמד ומראה תמונת עתיד אופטימית.
איך בכל זאת חיים ביחד
תושבי השכונה גרים לומדים ועובדים באותו אזור. הדור החדש כבר חי בתוך שותפות ופחות מתעניין בקונפליקט.
הקיבוץ והמבקרים
הגדרה עקרונית של הסמיכות
הפגישה בין הצדדים לא קבועה היא דיי רגעית , כל אחד מהצדדים מרוויח ונותן משהו הקיבוצניקים מרוויחים כסף דרך להתכלכל והתיירים מקבלים מקום שקט ונחמד לנוח בו לראות עוד מקומות חוץ מהמקום מגורים שלהם.
איך בכל זאת חיים ביחד
שתי קבוצות אחת המקומיים (קיבוצניקים) והשניה המבקרים. המקומיים תלויים בהם בשביל לחיות כלכלית הם מכניסים להם כסף התיריים נהנים ממקום נחמד ושקט. אם לא יהיה לקיבוצניקים תיירים הם לא יוכלו להתכלכל יצטרכו לוותר על דרך החיים שלהם.
לחוד אבל ביחד
הגדרה עקרונית של הסמיכות
הם חיים ביחד אבל בלית ברירה. נובע מתוך סיפוק הצרכים של שתי הקבוצות.
מהות הקונפליקט
עניים ועשירים חיים בנפרד אבל חלק גדול מחייהם מתנהל אחד עם השני ורוב הזמן הם תלויים אחד בשני. רוב המתחים שלהם מתקיימים בשל הבדלי מעמדות.
איך בכל זאת חיים ביחד
העשירים והעניים תלויים אחד בשני. העניים סוחרים בגידולים החקלאיים שלהם ומספקים שירותי ניקיון לעשירים. לשני הצדדים יש אזור משותף, בית הקברות שם כל אדם נקבר באופן שוויוני - אין הפרדה של עניים ועשירים, קיימים פארקים משותפים, עבודות במרכז המסחרי ואזור לקניות ויציאות.
תמורות בחברה הערבית | פוסטר מדעי (לצפייה בהנחיות ובמחוון)
חיפוש עצמי | מהלך רפלקטיבי מלווה - נעשה 4 פעמים לאורך השנה.
מהלך מלווה הוראה במסגרתו התלמידים.ות חוקרים את התהליך האישי שלהם למול הידע הנרכש - מתוך השאלה: איך ידע יכול להשפיע על התהוות של דימוי?
כל חיפוש מורכב מקולאז׳ (דימוי סובייקטיבי של החברה הערבית) וטקסט רפלקטיבי אישי. העבודות מוצגות ללא הטקסט.